בין כתיבה לחתימה, 30 ספט׳ 2025
וידוי קטן, הימים האלה, שבין ראש השנה ליום כיפור, תמיד מביאים איתם תחושה מוזרה של ריחוף. זהו זמן שבו גורלות נכתבים אבל עוד לא נחתמים, מין לימבו רוחני שבו הכל מרגיש תלוי ועומד, ממתין לפסיקה שקטה שתקבע את אופי השנה כולה - תמיד אני חש סוג של פחד פנימי לא מוסבר, נאחל לטוב.
הסקירה? פתיחה הירוקה, תחושה הזאת בבטן שאומרת "הנה זה בא, הראלי ממשיך". המניות הגדולות, גיבורי הטכנולוגיה, פתחו כאילו הן על ספידים ורצו קדימה במטרה לשבור את תקרת הזכוכית של כל הזמנים.
אני יודע בדיוק מה עבר לכם בראש, כי זה מה שעובר לכל סוחר אופטימי שמחפש את הטרייד הגדול הבא. אתם מזהים את המומנטום, מרגישים את החום, ואומרים לעצמכם שהפעם, הפעם אתם תופסים את הגל מההתחלה ולא מסתכלים עליו מהצד כמו פראיירים. אז קניתם, אולי הוספתם לפוזיציה קיימת, והרגשתם את האופוריה המתוקה של רווח על הנייר שצומח במהירות.
ואז, בלי שום הודעה מוקדמת, כל המומנטום הזה התגלה כזיקוק דינור סוג ז'. הוא המריא לשמיים בשריקה צורמת, הבטיח פיצוץ שיאיר את כל השכונה, ובמקום זה קיבלנו 'פוף' עלוב וענן קטן של עשן אפור. הכוח שהניע את השוק למעלה פשוט התאדה באוויר, כאילו מעולם לא היה שם.
הכישלון הזה לראות המשכיות, ההתפיידות האיטית והמייסרת הזו של הרווחים, היא בדיוק מסוג הפעולות ששוברות סוחרים מבפנים. זה הרגע הזה שגורם לך לשבת מול המסך ולפקפק בכל מה שאי פעם חשבת שאתה יודע על השוק.
🐘 הכל קלחת שעדיין מתבשלת
בואו נפרק את זה, בלי קשקשת. המדדים סיימו בעלייה מתונה, סוג של "ניצחון" שלא משכנע אף אחד. הנאסד"ק, שהוביל את ההסתערות בבוקר, סיים כמו רץ מרתון שמתמוטט עשרה מטרים לפני קו הסיום, הרחק מהשיא של היום.
סמיקונדקטורים כמו אנבידיה, שהיו אמורים להיות חוד החנית, התחילו בסערה וסיימו בקול ענות חלושה, בקושי מחזיקים את הראש מעל המים. מצד שני, מגזר האנרגיה חטף נוקאאוט טכני אחרי שמועות על כך שאופ"ק+ מתכוונים לפתוח את הברזים, מה שהפיל את מחיר הנפט. זה כמו לנהל קרב בשתי חזיתות שונות, שכל אחת מהן מושכת לכיוון אחר וקורעת את השוק לגזרים.
ומה עם הרקע? בוושינגטון מתכוננים להשבתת ממשל, דרמה פוליטית שחוזרת על עצמה כמו פרק גרוע בסיטקום, והשוק? הוא פשוט משך בכתפיים. האדישות הזו של השוק לחדשות שלכאורה אמורות לזעזע אותו היא הסימן הכי מובהק לכך שהוא עסוק במשהו אחר לגמרי, משהו פנימי ועמוק יותר.
🐘 איך קוראים את התמונה בלי להשתגע?
כאן נכנסת חוכמת השוק. השוק של אתמול לא היה שוק של קונים או של מוכרים; הוא היה שוק של "אולי". הוא היה כמו חתול שמן ועצלן שרואה צעצוע, מרים את הראש בעניין, מתמתח קלות, ואז מחליט שזה יותר מדי מאמץ וחוזר לנמנם.
הטעות של הסוחר המתוסכל היא לפרש את הרמת הראש הקלה הזו כסימן לכך שהחתול עומד לזנק ולצוד. הוא משליך את תקוותיו ואת האופטימיות שלו על תנועה חסרת משמעות, תגובה רפלקסיבית ותו לא. ה"כסף החכם", או ה"Composite Man" כמו שריצ'ארד וויקוף היה קורא לו, לא הזיז אתמול את כוחותיו לשום מקום; הוא פשוט בחן את טמפ׳ המים.
הוא דחף קצת את מניות הטק למעלה וצפה. הוא רצה לראות כמה דלק יש לכם, הקונים הנלהבים. וכשהוא ראה שאתם רצים פנימה בהתלהבות של ילד בחנות ממתקים, אבל אין מאחוריכם מספיק כוח מוסדי, הוא פשוט הוריד את הרגל מהגז ונתן למשחק להתנהל מעצמו.
🐘 אז מה עושים עם הטירוף הזה היום?
התשובה פשוטה עד כדי כאב: אתם מפסיקים לנסות לנחש מה החתול הולך לעשות. אתם מפסיקים לנסות לכפות על השוק את הסיפור שאתם רוצים לשמוע. במקום זה, אתם הופכים לצופים, לבלשים שאוספים ראיות בשקט ובסבלנות.
שוק חסר שכנוע כמו זה של אתמול הוא הזמנה להפסדים טיפשיים. הוא מזמין אתכם לרדוף אחרי תנועות קטנות, לקנות בשיא ולמכור בשפל של טווח יומי צר, ולשחוק את החשבון והנפש שלכם עד דק. העבודה שלכם כסוחרים מקצועיים היא לא לסחור כל יום, אלא לזהות את הימים שבהם יש סיכוי סטטיסטי גבוה להצלחה.
תשאלו את עצמכם, 'מה יקרה אם' השוק יפרוץ בנחישות מעל השיא של אתמול ויישאר שם? זו תהיה ראיה. ו'מה יקרה אם' הוא ישבור את התחתית של אתמול ויאיץ כלפי מטה? זו תהיה ראיה נוספת. עד שאחד מהתסריטים הברורים האלה לא יקרה, כל מה שביניהם הוא רעש, והרעש הזה הוא המגרש הביתי של המפסידים.
ג'ים רוג'רס, אשף הסחורות, ניסח את זה בצורה גאונית: "אני פשוט מחכה עד שיש כסף ששוכב בפינה, וכל מה שאני צריך לעשות זה ללכת ולהרים אותו. בינתיים, אני לא עושה כלום".
תפסיקו לרדוף אחרי פירורים שהשוק זורק לכם בפנים. תלמדו לשבת על הידיים כמו צלף שממתין למטרה הברורה היחידה, כי השוק לא חייב לכם טרנד, אבל אתם חייבים לעצמכם את המשמעת לחכות לו.
לגבי הפתיח שלי, תראו בסופו של דבר, יום כיפור, החותמת ניתנת והכל מתבהר, לטוב ולרע. המתח של ימי הדין מתפוגג ומוחלף בתחושה של התחלה חדשה. משחררים את הידיים ומשחררים, הרצון וכיוון הצעידה ידוע וכעת אפשר סוף סוף להתחיל לצעוד.
חתימה טובה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
וידוי קטן, הימים האלה, שבין ראש השנה ליום כיפור, תמיד מביאים איתם תחושה מוזרה של ריחוף. זהו זמן שבו גורלות נכתבים אבל עוד לא נחתמים, מין לימבו רוחני שבו הכל מרגיש תלוי ועומד, ממתין לפסיקה שקטה שתקבע את אופי השנה כולה - תמיד אני חש סוג של פחד פנימי לא מוסבר, נאחל לטוב.
הסקירה? פתיחה הירוקה, תחושה הזאת בבטן שאומרת "הנה זה בא, הראלי ממשיך". המניות הגדולות, גיבורי הטכנולוגיה, פתחו כאילו הן על ספידים ורצו קדימה במטרה לשבור את תקרת הזכוכית של כל הזמנים.
אני יודע בדיוק מה עבר לכם בראש, כי זה מה שעובר לכל סוחר אופטימי שמחפש את הטרייד הגדול הבא. אתם מזהים את המומנטום, מרגישים את החום, ואומרים לעצמכם שהפעם, הפעם אתם תופסים את הגל מההתחלה ולא מסתכלים עליו מהצד כמו פראיירים. אז קניתם, אולי הוספתם לפוזיציה קיימת, והרגשתם את האופוריה המתוקה של רווח על הנייר שצומח במהירות.
ואז, בלי שום הודעה מוקדמת, כל המומנטום הזה התגלה כזיקוק דינור סוג ז'. הוא המריא לשמיים בשריקה צורמת, הבטיח פיצוץ שיאיר את כל השכונה, ובמקום זה קיבלנו 'פוף' עלוב וענן קטן של עשן אפור. הכוח שהניע את השוק למעלה פשוט התאדה באוויר, כאילו מעולם לא היה שם.
הכישלון הזה לראות המשכיות, ההתפיידות האיטית והמייסרת הזו של הרווחים, היא בדיוק מסוג הפעולות ששוברות סוחרים מבפנים. זה הרגע הזה שגורם לך לשבת מול המסך ולפקפק בכל מה שאי פעם חשבת שאתה יודע על השוק.
🐘 הכל קלחת שעדיין מתבשלת
בואו נפרק את זה, בלי קשקשת. המדדים סיימו בעלייה מתונה, סוג של "ניצחון" שלא משכנע אף אחד. הנאסד"ק, שהוביל את ההסתערות בבוקר, סיים כמו רץ מרתון שמתמוטט עשרה מטרים לפני קו הסיום, הרחק מהשיא של היום.
סמיקונדקטורים כמו אנבידיה, שהיו אמורים להיות חוד החנית, התחילו בסערה וסיימו בקול ענות חלושה, בקושי מחזיקים את הראש מעל המים. מצד שני, מגזר האנרגיה חטף נוקאאוט טכני אחרי שמועות על כך שאופ"ק+ מתכוונים לפתוח את הברזים, מה שהפיל את מחיר הנפט. זה כמו לנהל קרב בשתי חזיתות שונות, שכל אחת מהן מושכת לכיוון אחר וקורעת את השוק לגזרים.
ומה עם הרקע? בוושינגטון מתכוננים להשבתת ממשל, דרמה פוליטית שחוזרת על עצמה כמו פרק גרוע בסיטקום, והשוק? הוא פשוט משך בכתפיים. האדישות הזו של השוק לחדשות שלכאורה אמורות לזעזע אותו היא הסימן הכי מובהק לכך שהוא עסוק במשהו אחר לגמרי, משהו פנימי ועמוק יותר.
🐘 איך קוראים את התמונה בלי להשתגע?
כאן נכנסת חוכמת השוק. השוק של אתמול לא היה שוק של קונים או של מוכרים; הוא היה שוק של "אולי". הוא היה כמו חתול שמן ועצלן שרואה צעצוע, מרים את הראש בעניין, מתמתח קלות, ואז מחליט שזה יותר מדי מאמץ וחוזר לנמנם.
הטעות של הסוחר המתוסכל היא לפרש את הרמת הראש הקלה הזו כסימן לכך שהחתול עומד לזנק ולצוד. הוא משליך את תקוותיו ואת האופטימיות שלו על תנועה חסרת משמעות, תגובה רפלקסיבית ותו לא. ה"כסף החכם", או ה"Composite Man" כמו שריצ'ארד וויקוף היה קורא לו, לא הזיז אתמול את כוחותיו לשום מקום; הוא פשוט בחן את טמפ׳ המים.
הוא דחף קצת את מניות הטק למעלה וצפה. הוא רצה לראות כמה דלק יש לכם, הקונים הנלהבים. וכשהוא ראה שאתם רצים פנימה בהתלהבות של ילד בחנות ממתקים, אבל אין מאחוריכם מספיק כוח מוסדי, הוא פשוט הוריד את הרגל מהגז ונתן למשחק להתנהל מעצמו.
🐘 אז מה עושים עם הטירוף הזה היום?
התשובה פשוטה עד כדי כאב: אתם מפסיקים לנסות לנחש מה החתול הולך לעשות. אתם מפסיקים לנסות לכפות על השוק את הסיפור שאתם רוצים לשמוע. במקום זה, אתם הופכים לצופים, לבלשים שאוספים ראיות בשקט ובסבלנות.
שוק חסר שכנוע כמו זה של אתמול הוא הזמנה להפסדים טיפשיים. הוא מזמין אתכם לרדוף אחרי תנועות קטנות, לקנות בשיא ולמכור בשפל של טווח יומי צר, ולשחוק את החשבון והנפש שלכם עד דק. העבודה שלכם כסוחרים מקצועיים היא לא לסחור כל יום, אלא לזהות את הימים שבהם יש סיכוי סטטיסטי גבוה להצלחה.
תשאלו את עצמכם, 'מה יקרה אם' השוק יפרוץ בנחישות מעל השיא של אתמול ויישאר שם? זו תהיה ראיה. ו'מה יקרה אם' הוא ישבור את התחתית של אתמול ויאיץ כלפי מטה? זו תהיה ראיה נוספת. עד שאחד מהתסריטים הברורים האלה לא יקרה, כל מה שביניהם הוא רעש, והרעש הזה הוא המגרש הביתי של המפסידים.
ג'ים רוג'רס, אשף הסחורות, ניסח את זה בצורה גאונית: "אני פשוט מחכה עד שיש כסף ששוכב בפינה, וכל מה שאני צריך לעשות זה ללכת ולהרים אותו. בינתיים, אני לא עושה כלום".
תפסיקו לרדוף אחרי פירורים שהשוק זורק לכם בפנים. תלמדו לשבת על הידיים כמו צלף שממתין למטרה הברורה היחידה, כי השוק לא חייב לכם טרנד, אבל אתם חייבים לעצמכם את המשמעת לחכות לו.
לגבי הפתיח שלי, תראו בסופו של דבר, יום כיפור, החותמת ניתנת והכל מתבהר, לטוב ולרע. המתח של ימי הדין מתפוגג ומוחלף בתחושה של התחלה חדשה. משחררים את הידיים ומשחררים, הרצון וכיוון הצעידה ידוע וכעת אפשר סוף סוף להתחיל לצעוד.
חתימה טובה,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
Zohar liebovich - The ARTistry of Trading
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
׳סוחרים עם הראש׳ - סדנה פרונטלית חד יומית, באה לתת מענה לבעיות משמעת, מנטליות ויישום או במשפט אחד ׳הפער בין הידע שלך - לבין מה שהידיים עושות בפועל׳
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
׳סוחרים עם הראש׳ - סדנה פרונטלית חד יומית, באה לתת מענה לבעיות משמעת, מנטליות ויישום או במשפט אחד ׳הפער בין הידע שלך - לבין מה שהידיים עושות בפועל׳
İlgili yayınlar
Feragatname
Bilgiler ve yayınlar, TradingView tarafından sağlanan veya onaylanan finansal, yatırım, alım satım veya diğer türden tavsiye veya öneriler anlamına gelmez ve teşkil etmez. Kullanım Koşulları bölümünde daha fazlasını okuyun.
Zohar liebovich - The ARTistry of Trading
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
׳סוחרים עם הראש׳ - סדנה פרונטלית חד יומית, באה לתת מענה לבעיות משמעת, מנטליות ויישום או במשפט אחד ׳הפער בין הידע שלך - לבין מה שהידיים עושות בפועל׳
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
׳סוחרים עם הראש׳ - סדנה פרונטלית חד יומית, באה לתת מענה לבעיות משמעת, מנטליות ויישום או במשפט אחד ׳הפער בין הידע שלך - לבין מה שהידיים עושות בפועל׳
İlgili yayınlar
Feragatname
Bilgiler ve yayınlar, TradingView tarafından sağlanan veya onaylanan finansal, yatırım, alım satım veya diğer türden tavsiye veya öneriler anlamına gelmez ve teşkil etmez. Kullanım Koşulları bölümünde daha fazlasını okuyun.